טיפולוגיה  תכנית בניין עיר | תכנון נוף

מיקום   רחובות מזרח | ישראל

שטח  300 דונם

בינוי ערים : יסקי מור סיוון אדריכלים

​

התפיסה הנופית מגדירה את יחסי הגומלין בין תרבות האדם לבין הטבע בשלושה קני מידה

יחידה נופית עירונית-המרחב הנופי של מזרח העיר איננו שטח טבולה ראסה, אלא נטוע נקודות עניין היסטוריות ונופיות רבות- בית העלמין העירוני בהמשך לציר רח' גורודצקי, אחוזת כספי, מגדל השמירה ההיסטורי, בית פרדס ובאר, בית אריזה ובריכת החורף של העיר. אלו שוזרות את סיפורה ההיסטורי והתרבותי של עיר הפרדסים ומזמנים הסתכלות רחבה יותר על תכנון השכונה. לפיכך, אנו מציעים לקרוא את השכונה החדשה כאל אחת מתוך ארבע רצועות אורך (מצפון לדרום), אשר יוצרות בהדרגה את היחס שבין פיתוח השכונה החדשה לבין שמורת הטבע, ממערב למזרח בהתאמה:

רצועת פיתוח למגורים, תעסוקה ומסחר ומבני ציבור, בהתאם לפרוגרמה. במרכזה בית העלמין העירוני.

רצועת פיתוח עתידית למגורים (בהתאם לתכנית המתאר). רצועה זו כוללת את מאגר המים העתידי שישפר את ספיקת המים לשכונה המזרחית של העיר בעונה החמה.

רצועת פארק אקסטנסיבי- פיתוח פארק כמכלול נופי מאחד בין חלקי השכונה. בית פרדס והבאר ובית האריזה ההיסטורי, ישמשו כמרכזי פעילות היסטורי לתושבי העיר. מגדל השמירה המוזנח, בעל המופע האדריכלי המרשים ,ישמש לנקודת תצפית מרשימה על המרחב כולו ועל המגוון הביולוגי החי בו.

ניתוח מפת הגבהים מזמנת הרחבה של בריכת החורף לכדי אגם לינארי לאורך הפארק.  האגם יעשיר את איכות חייהם של תושבי השכונה החדשה ותושבי העיר כולה. בנוסף, ישמש האגם כבריכת איסוף ואיגום מי נגר,  וכמקור חיים שיעשיר את המגוון הצמחי והביולוגי מעבר לחודשי החורף בהם פעילה בריכת החורף הקיימת. בנקודות עניין לאורכו יישתלו עצי חורש להצללה וכבתי גידול למינים החיים באזור.

רצועת שמורת הטבע ובריכת החורף, עד לגבולה המזרחי של העיר.

על גבי רצועות האורך, מוצעות ארבע אצבעות ירוקות ממזרח למערב אשר קושרות בין השכונה החדשה אל העיר ממערב, ואל המרחבים הפתוחים ממזרח. מרחקי ההליכה הקצרים באצבעות הירוקות (כ-500 מ'), ובין נקודות העניין במרחב הנופי ממזרח, יעודדו הליכה (דקות ספורות בין מוקד למוקד). הכל לכדי מרחב אורבני ונופי פעיל ומקושר היטב. בנוסף, ישמשו הרצועות הנופיות לאיסוף, איגום וניקוז מי הנגר העילי, הזורמים ממזרח למערב העיר.

יחידה נופית קהילתית- לצד מגוון עשיר של טיפולוגיות אדריכליות ועירוב השימושים, ישמש הנוף העירוני ככלי ליצירת מגוון, זהות וקהילה. כל אחת מארבע האצבעות הירוקות תהיינה מובחנת במאפייניה הנופיים ותכלול מגוון צמחייה ייחודי, מדשאות, שבילי הליכה\ריצה ואופניים, פרוגרמות במגוון שימושים וגילאים, סמיכות למבני ציבור ספציפיים (ספורט\תרבות\בתי ספר וכו') וגינון קהילתי. נטיעת עצים בוגרים רבים לאורך כל "אצבע" תיצור מרחב מוצלל ותפחית את איי החום העירוני. השבילים ממזרח למערב ישמשו לניקוז מי הנגר העילי. כמחווה להיסטוריית המקום, אנו מציעים לנטוע "גינת פרדס" במפגשי כל יחידה נופית עם הרחובות מצפון לדרום, מופע נופי של עצי פרי הדר שיחבר בין ארבע היחידות הנופיות מצפון לדרום.  בדומה לפארק האקסטנסיבי כגורם מאחד בין חלקי השכונה בקנה המידה העירוני, מתפקדת האצבע המרכזית כריאה ירוקה עשירה המגדירה וקושרת בין יחידות המגורים החולקות אותה.

יחידה נופית בלוק המגורים- כהמשך ישיר למבנה הנופי והחברתי של השכונה כולה, אנו מציעים להתייחס לכל אחד ממבנני המגורים כאל יחידה נופית המורכבת לרוב מזוג מבנים היוצרים גינת כיס  משותפת ואינטימית יותר. מערך שבילים רך מחבר בין כל הכניסות לכדי רחבה קטנה. רצועת הפרדה בעומק כ-10 מ' תאפשר חייץ בין דירות הגן בקומת הקרקע לבין מדשאה מרכזית.

 

 

בית העלמין כשצ"פ

חטיבת הקרקע של בית בית העלמין, כ-300 דונם, מפרידה בין פיתוח חלקי השכונה מצפון ומדרום.  הפרדס ובית העלמין, שתיהן צורות נופיות מתרבות האדם העוסקות במעגל החיים: נביטה פריחה ,פרי ושלכת בפרדס עצים, מול - לידה, התבגרות, ומוות בחייו של אדם.

בחיבור בין שתי הטיפולוגיות, אנו מציעים לקפל את הקרקע בהיקף בית העלמין לכדי גן היקפי נטוע עצי פרי הדר ולאפשר שכפול הקרקע לקבורה מתחתיו. כך, בחזית באורך של כ-1000 מ' בהיקף בית העלמין, יפגוש הולך הרגל לא בחומה אלא בגן נטוע. המהלך יהפוך את בית העלמין למרחב נופי שאיננו מפריד אלא מחבר בין חלקי השכונה באמצעות גן בהיקפו.